עיוורון צבעים הינו תופעה מוכרת לרבים, כאשר ברוב המקרים מדובר בתופעה מולדת ואילו במקרים בודדים אחרים עיוורון הצבעים נרכש בנקודה מסוימת במהלך החיים. עיוורון צבעים אינו מהווה בעיה משמעותית במקרים רבים אולם אין ספק כי מדובר בתופעה בעלת השלכות משמעותיות על חיי היומיום של הלוקים בתופעה זו. למעשה, אחוז ניכר מהלוקים בתופעה כלל אינם מודעים להפרעת עיוורון צבעים בה הם לוקים, אחוז המגיע לחמישית מהאוכלוסייה. אמנם ישנם המודים כי הם נתקלים בבעיות בזיהוי צבעים, אולם משלב ההודאה ועד לשלב הזיהוי הממשי ישנו מרחק מה.
ישנם מטופלים אשר לא היו מודעים למצבם כלל ועיקר ואילו אחרים אף הביעו הכחשה משמעותית בנוגע לאפשרות של עיוורון צבעים או מודעות והכרה בקיומה של בעיה כלשהי. ישנם אשר אינם מוכנים להכיר בעובדה כי הפרעה זו אכן עלולה להפריע במידה משמעותית על חייהם. מאחר ועיוורון צבעים הינו תופעה בעלת כמה שלבי התפתחות הרי שישנן דרגות בהן ניתן שלא להבחין בתופעה.
ביחסים בין גברים לנשים, הגברים פותחים פער משמעותי על הגברים בהתייחס לעיוורון צבעים כאשר עד 10% לוקים בעיוורון צבעים בקרב גברים ורק מצית האחוז לוקות בעיוורון בין הנשים. ישנם שני גורמים עיקריים לעיוורון צבעים: האחד, ירידה בצפיפותו של הפיגמנט הרגיש לאור של תאים קולטי צבע ואילו השני הוא אבדן סוג מסוים של תאים קולטי אור או הפרעה פנימית בתהליכי ההולכה. לעומת עיוורון צבעים מולד, עיוורון צבעים נרכש נובע מנזק שנגרם לקולטנים ולמערכת העצבים המרכזית של הגוף.
במסגרת תופעת עיוורון צבעים נפגעת היכולת להבחין בשינויים בין גוונים מסוימים. ליקוי ההבחנה בין אדום לירוק הינה תופעה שכיחה בקרב גברים ועובר ברוב המקרים על ידי האם. מקרים רבים מלווים בעיוורון צבעים נוספים כגון הפרעה בזיהוי צבעים כחול צהוב הינה אמנם הפרעה נדירה אך עדיין קיימת במחלות נרכשות.
למעשה, רשתית העין מכילה שני סוגי תאים רגישים לאור, כאשר כל קבוצת תאים רגישה לסוג מסוים של גוון: תאים בעלי רגישות לצבע הכחול, תאים בעלי רגישות לצבע אדום וירוק. סוגי תאים אלו הם המקור לראייה תקינה של צבעים וכאשר קיימת בעיה כלשהי באחת מדרכי ההולכה הרי שהיכולת לקלוט צבעים מסוימים נפגמת.
המלצה של מנהל אתר Medics File – פורטל רפואת עיניים, גלוש לפורטל בקישור הזה.
