שבץ מוחי: שבץ מוחי מוגדרת כתופעה שבה קריש דם הגיע בטעות דרך זרם הדם אל מערכת המוח. כתוצאה, נסתנמת זרימת הדם למשך מספר דקות אל המוח דבר שיכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת העצבית ולתפקוד הכללי של איבר זה.  בעולמנו המודרני, שכיחותה של התופעה עולה תדיר, גיל הנפגעים ממנו יורד, והפגיעה שלו קשה וברוב המקרים בלתי הפיכה. לפי נתוני האיגוד הנוירולוגי הישראלי, כיום כ-25% מהנפגעים הם מתחת לגיל 60 וכ-8% מהנפגעים הם מתחת לגיל 50.

ממה נגרם שבץ מוחי?

בעבר חשבו שהשבץ הינה תופעה בעיקר גנטית שקורית באופן ספונטני. מקיף מחקר יותר בשנים האחרונות גילה שהסיבות הן רבות ומגוונות. חלקן קשורות לאורח חיים המודרני המאופיין בסטרס, מיעוט שעות שינה, אוכל מתועש, עישון מוגבר והשמנה. חלקן קשור למחלות שנמצאו כי מעלות את הסיכון לחטוף שבץ כדוגמת – סוכרת, יתר לחץ דם, נטייה לקרישיות יתר ועוד. נוסף על אלו, קבוצה בציבור המצויה בסיכון מוגבר מאוד לשבץ מוחי היא חולים בפרפור פרוזדורים.

הקשר שבין פרפור פרוזדורים לבין שבץ מוחי

פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר והמתמדת ביותר. משמעות השם נובעת מהעובדה ששריר הלבבעליות מפרפרבמקום להתכווץ באופן סדיר. בבדיקת דופק ניתן לאבחן שפעימות הלב אינן מתרחשות במרווחי זמן נורמלים.

הסכנה במצב זה היא שאנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים הם בסיכון גבוה יותר לפתח שבץ פי 5 עד 7 מהאוכלוסייה הכללית. הסיכון לשבץ עולה מאחר שדם מצטבר בעליות, ונוצרים קרישי דם (בעיקר בעלייה השמאלית) אשר נשלחים למחזור הדם וממנו למוח.

אז מה עושים כדי למנוע את הפגיעה הקשה של השבץ?

שבץ מוחי, כמו גם תסחיף ריאתי, ופקקת ורידים עמוקה, נגרמים כולם על ידי קרישי דם. המניעה נעשית על ידי מתן תרופה נוגדת קרישה, במטרה למנוע היווצרות של קרישי דם. עשרות אלפי ישראלים מקבלים תרופה בשם קומדין, שמכונה גם "מדלל דם" משום פעולתה למניעת קרישה. המטרה של הטיפול התרופתי היא להפחית את הסיכון להיווצרות קריש דם שיגרום לשבץ מוחי.

נדמה שאם יש תרופה אין דאגות. אולם השימוש בקומדין קשה מאוד, ועל פי מחקר ישראלי שני שליש מהמטופלים בתרופה פשוט מפסיקים מתישהו לקחת אותה. הם מתייאשים. ואז הם למעשה נשארים בסיכון לשבץ מוחי.

בשלוש השנים האחרונות אושרו בישראל נוגדי קרישה חדשים, שמטרתם מניעת היווצרות קרישי דם. התרופות האלה פועלות בדרך שונה מאוד מזו של קומדין. בגלל שהן פועלות במנגנון שונה וחדשני, השימוש בהן אינו מסובך ומגביל כמו השימוש בקומדין. החידוש בנוגדי הקרישה החדשים – קסרלטו, אליקויס ופרדקסה – הוא שהשימוש בהם נוח מאוד. את כולם לוקחים במינון קבוע – קסרלטו פעם ביום, והאחרות פעמיים ביום. ובכל התרופות הללו לא צריך בדיקות דם או התאמות שונות.

גם קסרלטו, גם פרדקסה וגם אליקוויס נכנסו לסל התרופות, אבל לא לכלל החולים שבסיכון אלא רק לקבוצות מסוימות, שאותרו כבעלות סיכון גבוה לשבץ מוחי כתוצאה מקריש דם.

מי בסיכון גבוה במיוחד?

אנשים שאובחנו עם פרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון של פי 5 עד 7 לשבץ מוחי. ב-2009 המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) פירסם נתון מבהיל – מספר החולים בגיל 35 ומעלה שאושפזו בגלל פרפור פרוזדורים, עלה בשיעור של 240% מ-1994. בישראל כ-60,000 מטופלים בפרפור פרוזדורים. מספר גדול ולא ידוע סובל מהמחלה ומאובחן רק לאחר התרחשות אחד מהסימפטומים. ההערכות הן כי בכל שנה כ-6,000 אנשים נוספים מאובחנים.

שבץ זכה לכותרות רבות בזמן האחרון: אסף חפץ, דורון נשר, איל פלד, שרון סטון, הילארי קלינטון ואריק שרון – כולם נפגעו ממנו. אם זה קרה להם זה יכול לקרות לכל אחד, והמקום שבו אני רואה את הפגיעה של השבץ היא בבית החולים, לשם מגיעים מי שנפגעו משבץ. הנזק הוא עצום, והכאב האישי והמשפחתי גדול מאוד.